הליכה היא פעולה מורכבת שאינה אוטומטית, אלא דורשת תפקוד תקין של המוח ומערכות אחרות בגוף. ככל שמתבגרים, תפקודי המוח והשרירים נחלשים, ועלולים להפריע למערכות שווי המשקל והתפיסה החושית וכתוצאה מכך לגרום להפרעות הליכה, הפרעות הליכה יכולות להשפיע משמעותית על איכות החיים, לכן חשוב להכיר את הסיבות, הסימפטומים והטיפולים האפשריים.
הפרעות הליכה מתבטאות בהליכה לא טבעית או לא נשלטת, ונפוצות במיוחד בקרב בני 60 ומעלה.
הפרעות הליכה נפוצות יותר עם העלייה בגיל. מעל גיל 60, כ-15% מהאנשים חווים הפרעות הליכה, ומעל גיל 85, יותר מ-80% סובלים מכך. ילדים פחות מועדים להפרעות הליכה אלא אם כן יש להם מצב בריאותי בסיסי או פציעה.
הסיבות לכך כוללות ירידה בתפקודי המוח, מחלות שונות, פציעות ובעיות מפרקיות או מבניות.
גורמים עיקריים להפרעות הליכה
חולשה או שליטה מוטורית לא תקינה: חולשת שרירים או פגיעה במערכת העצבית.
פציעות ובעיות מפרקיות: פציעות, דלקות פרקים או שינויים מבניים במפרקים.
מחלות כלי דם ולב: מחלות המשפיעות על זרימת הדם והחמצן לגוף.
מחלות נוירולוגיות: מחלות כמו פרקינסון, טרשת נפוצה ושבץ.
גורמים נוספים
מצבים מטבוליים: סוכרת, למשל, יכולה לגרום לנזק עצבי שיתבטא בהפרעות הליכה.
חוסר איזון תזונתי: מחסור בוויטמינים ומינרלים חיוניים עלול לגרום לחולשת שרירים והפרעות הליכה.
תרופות: ישנם סוגים של תרופות שיכולות לגרום לתופעות לוואי המשפיעות על ההליכה.
סוגי הפרעות הליכה
הליכה מתנדנדת
הליכה מתנדנדת נובעת מחולשה של מפרקי הירך ושרירי הירכיים העליונות. לעיתים קרובות זה מתבטא בהתנדנדות מצד לצד כדי לפצות על החולשה. נשים בהריון חוות הליכה מתנדנדת עקב שינויים במרכז הכובד והרפיית שרירי האגן.
הליכה אנטלגית
הליכה אנטלגית היא תוצאה של כאב, וגורמת לצליעה. זהו הסוג הנפוץ ביותר של הפרעות הליכה.
הליכה פרקינסונית
הליכה זו מאפיינת אנשים עם פרקינסון או פרקינסוניזם, ומתבטאת ביציבה כפופה, צעדים קצרים ומהירים.
הליכת מספריים
הליכה זו מאפיינת אנשים עם שיתוק מוחין ספסטי, ונקראת כך עקב הברכיים והירכיים הפוגעות או מצטלבות בדפוס דמוי מספריים.
הליכה ספסטית
הליכה זו מאופיינת בהליכה ברגל אחת נוקשה ונגררת בתנועה חצי עגולה, נפוצה בקרב אנשים עם שיתוק מוחין, טרשת נפוצה או המיפלגיה.
הליכה נוירופתית
הליכה נוירופתית מאופיינת בצעד גבוה והנחת הרגל בכוח. לעיתים הרגל נופלת והבהונות מצביעות כלפי מטה ומגרדות את הקרקע.
הליכת שכשוך או התנדנדות
הליכת שכשוך מתבטאת בתנועות מוגזמות של פלג הגוף העליון, ונפוצה בקרב אנשים עם ניוון שרירים פרוגרסיבי או פריקת מפרק הירך.
הליכה כפופה
הליכה זו גורמת לקרסוליים, ברכיים והירכיים להתגמש בזמן ההליכה. נפוצה בקרב אנשים עם שיתוק מוחין.
הליכה אטקסית
הליכה זו מתרחשת עם ניוון המוח הקטן, וגורמת לצעדים לא סדירים ואי יכולת ללכת בקו ישר.
הליכת דשדוש
הליכה זו מאופיינת בגרירת הרגליים ללא הרמתן לגמרי מהקרקע, ונפוצה אם יש חוסר שיווי משקל או פציעה.
הליכה מתפרצת
הליכה זו נפוצה בקרב אנשים עם שיתוק או חולשה של אזור הגלוטאוס, ומתבטאת בצעד איטי וארוך.
סיבוכים של הפרעות הליכה
סיכון מוגבר לנפילות ופציעות: הפרעות הליכה מגבירות את הסיכון לנפילות ולפציעות.
חולשת שרירים: חוסר שימוש או שימוש לא נכון בשרירים עלול להוביל לחולשה נוספת.
חוסר יכולת פתאומית ללכת: במקרים חמורים, ההפרעה עלולה להוביל לאי יכולת פתאומית ללכת.
ירידה בעצמאות: ההפרעה עלולה לגרום לתלות בעזרה חיצונית.
כיצד מאבחנים הפרעות הליכה?
אבחון הפרעות הליכה מתבצע על ידי בדיקה גופנית והיסטוריה רפואית מלאה. הבדיקות כוללות הערכת כוח שרירים, טונוס, קואורדינציה, אורך רגליים, ראייה, לחץ דם, צוואר ועמוד השדרה, איזון וטווחי תנועה.
בדיקות נוספות
במקרים מסוימים יידרשו בדיקות הדמיה כמו צילום רנטגן ובדיקות מעבדה. MRI ו-CT: הדמיה מתקדמת יכולה לספק תמונה ברורה של מבנה המוח והעצבים, ולזהות נזק נוירולוגי או בעיות אחרות.
בדיקות דם: לבדוק רמות של ויטמינים ומינרלים, רמות סוכר בדם ועוד.
כיצד מטפלים בהפרעות הליכה?
תרופות: לטיפול במצב הבסיסי כמו דלקת פרקים, פרקינסון או טרשת נפוצה.
מנוחה: במקרים של פציעות.
פיזיותרפיה: תרגילי חיזוק ושיפור יציבות ושיווי משקל.
ניתוח: כולל החלפת מפרק ירך או ברך.
מכשירי ניידות בסיוע: כמו מקל או הליכון.
התאמת הנעלה: לבישת הרמת נעליים או שימוש בסדים או פלטות.
מניעת נפילות
שיפור משאבי הקשב על ידי אימון קוגניטיבי, תאורה מתאימה, הימנעות ממכשולים ושימוש בנעליים נוחות.
טיפולי עזר
גירוי מקצב: תרגול בעזרת מכשיר חיצוני שנותן מקצב להליכה.
מציאות מדומה: שימוש בתוכנת מחשב המתחברת למשקפיים מיוחדים שמדמים הליכה בין מכשולים.
תרופות נוספות
שימוש בריטלין או בתרופות אנטי דיכאוניות יכול לשפר את המוטיבציה להליכה ואת איכותה ובטיחותה.
טיפולים נוספים
טיפולי הידרותרפיה: תרגול במים יכול לעזור להפחית עומס על המפרקים.
עיסויים: עיסוי שרירים ומפרקים יכול לשפר את הזרימה הדם ולהפחית כאבים.
טיפולים אלטרנטיביים: שיטות כמו אקופונקטורה יכולות להציע הקלה לחלק מהאנשים.
כיצד להתמודד עם הפרעת הליכה ולהימנע מנפילות?
הימנעות מכפל מטלה: בזמן הליכה לא לבצע פעולות נוספות בו-זמנית.
שיפור משאבי הקשב: על ידי אימון קוגניטיבי.
תאורה מתאימה: הארת המסדרון בדרך לשירותים בלילה.
הימנעות ממכשולים: כמו מדרכות מורמות, בורות, עמודים וחפצים.
שימוש במבט סורק: שילוב הסתכלות לאופק עם הסתכלות לטווח הקרוב.
נעילת נעליים נוחות: נעליים סגורות ועדיף נעלי ספורט.
פעילויות מומלצות
ריקודים: משפרים את הכישורים הנדרשים להליכה.
הליכון חשמלי: תרגול בבית או בחדר הכושר.
טאי-צ'י או צ'יגונג: משפר את הקשר בין המוח, הגוף והתנועות.
תרגילים להליכה טובה
תרגילי חימום: למנוע פציעות ולשפר גמישות.
תרגילי חיזוק: חיזוק שרירי הרגליים והליבה.
תרגילי יציבות: שיפור שיווי המשקל.
תרגילי גמישות
מתיחות ירך וקרסול: למניעת נוקשות.
תרגילי נשימה: לשיפור התיאום בין נשימה לתנועה.
שגרה יומית
שגרה קבועה: לבצע תרגילים בכל יום כדי לשמור על שיפור מתמשך.
מעקב רפואי: להתייעץ עם רופא באופן קבוע כדי להתאים את התרגילים והטיפולים.
סיכום
הפרעות הליכה הן תופעה נפוצה בקרב מבוגרים ויש להן מגוון גורמים וסוגים. טיפול מתאים יכול לשפר את איכות החיים ולהפחית את הסיכון לנפילות. אם שמתם לב לשינויים בדפוס ההליכה, מומלץ להתייעץ עם רופא מומחה. הטיפול יכול לכלול תרופות, פיזיותרפיה, ניתוחים וטיפולים נוספים, ותמיכה נפשית וחברתית יכולה להקל על ההתמודדות היומיומית.
תודה,
מה קורה לאנשים וכמוני (גם פגשתי כמוני) שהולכים בזיגזג. ברגע שאני לא יכולה לאמץ קו ברחוב..
בברכה,
מישל
בעיה כזו ידועה ודורשת אבחון נוירולוגי.
הבעיה הזו דורקשת אבחון נוירולוגי ובמקביל אבחון אצל מומחה יציבה.