משחק קלפים ככלי לשחרור
"אני לא אוהבת את המשחק הזה". זה משפט שיוצא ממני בכל פעם שאנחנו משחקים בקלפי מונופול.
אני לא אוהבת שלוקחים לי דברים.
אבל אני לומדת שהמשחק הזה, כמו הרבה קשיים במהלך החיים, בא ללמד משהו.
אז אני משחררת. בהתחלה לא רציתי להוריד לשולחן את הנכסים שלי שלא יקחו לי אותם.
אבל למדתי שברגע שאני מורידה ומשחררת יש לי אפשרות לנצח.
ברגע שאני משחררת את הפחד ומאפשרת לעצמי להתקדם, אני נעה קדימה.
הרי בעצם שום דבר בעולם הזה לא באמת שלנו, לא הנכסים שלנו, לא החברים שלנו, לא בני המשפחה שלנו. שום דבר.
באנו אל העולם הזה ערומים ונצא ממנו ערומים.
באנו אליו בלי שום דבר ונצא ממנו בלי שום דבר.
אז למה לפחד?